חשיפה מטרידה בעולם המדע מעלה חשש כבד: מחקר מפתח בנוגע למחלת האלצהיימר פוברק לכאורה, ומטיל ספק עמוק בתיאוריה ששלטה בתחום במשך שנים. הקהילה המדעית נדרשת לבחינה מחודשת של כל מאמץ למציאת טיפול למחלה הקשה.

שערורייה חסרת תקדים מטלטלת את עולם המדע ואת חקר מחלת האלצהיימר. מתברר כי מדענים פיברקו לכאורה את תוצאותיו של אחד המחקרים המרכזיים בתחום. החשיפה המטרידה מעלה חשש כבד כי הידע המקובל בנוגע לסיבת המחלה פשוט אינו נכון, וכי חוקרים "טעו והטעו בסיבת המחלה" במשך שנים רבות.

מקרים של רמאות במאמרים מדעיים אינם חדשים בהיסטוריה. בעבר כבר קרו מקרים של פיברוק שיצר קשר שגוי בין חיסונים לאוטיזם, כאשר אז הז'ורנלים התנצלו והרופא המעורב איבד את רישיונו. עם זאת, המקרה הנוכחי בנוגע לאלצהיימר נתפס כ"מהפכה בכלי מידה בינלאומי", שכן הוא מחייב בחינה מחודשת של כל המאמץ הרפואי והמחקרי שהושק במטרה למצוא טיפול למחלה הקשה והכואבת.

הכשל הנוכחי מטיל צל כבד על התיאוריה ששלטה בענף למעלה מעשור וחצי. במשך שנים רבות, מאז פרסום מחקר מרכזי בכתב העת Nature בשנת 2006, ההנחה הרווחת הייתה כי מחלת האלצהיימר נגרמת משקיעה של חלבון בשם בטא-עמילואיד. לפי התיאוריה, חלבון זה "כאילו מרעיל או גורם לנזק לתאי המוח וגורם לאלצהיימר".

כתוצאה מכך, כל משאבי המחקר והפיתוח, בהיקפים של מיליארדי דולרים, כוונו למטרה אחת: לפרק את אותו חלבון באמצעות יצירת נוגדנים. 

מאחר וההנחה הייתה כי חלבון העמילואיד הוא הגורם המרכזי למחלה, כל הטיפולים והאבחונים התמקדו באיתורו במוח ובניסיון לפרקו. דוגמה בולטת לכך היא פיתוח הנוגדנים, כגון תרופה שאושרה על ידי ה-FDA בשנת 2021. אישור זה היה שנוי במחלוקת וניתן "בדוחק", למרות שרופאים רבים טענו כי הנוגדן אינו מהווה טיפול יעיל וכי זהו לא הגורם האמיתי למחלה.

כעת, לאור הפיברוק המחקרי שנחשף, עולה החשש כי עשרות שנים של מאמץ מדעי הופנו לכיוון הלא נכון, והתוצאה היא בזבוז משווע של אנרגיה ומשאבים. פרופ' קרסו הביע אכזבה עמוקה: "כל הטיפולים הם איך לפרק את החלבון, כל האבחונים נועדו לאתר אותו במוח ולמעשה זה 'פול גז בניוטרל' (כלומר – דוחף בכוח רב לכיוון שגוי).

המהפכה המדעית שנכפתה כעת על החוקרים מובילה לחשיבה מחודשת על סיבת האלצהיימר, כאשר נראה כי המחקר חוזר לאחור כדי לבחון כיוונים אחרים שנזנחו. אחד הכיוונים המבטיחים הוא זה שמקדם פרופסור דונלד וייבר מאוניברסיטת טורונטו, המתמחה במדעי המוח.

וייבר מחזיק בתיאוריה לפיה אלצהיימר אינה מחלה הנובעת רק מחלבון רעיל, אלא מדובר במחלה אוטואימונית שיש לה מנגנון מובנה במוח. במילים אחרות, המערכת החיסונית של הגוף תוקפת בטעות את תאי המוח. זוהי נקודת מבט מרתקת שפותחת פתח לתקווה חדשה לגבי מחקרים עתידיים.

גילוי הפיברוק המדעי משנה כעת את כללי המשחק בתחום האלצהיימר. ההכרה בכך שישנו כשל יסודי בבסיס הידע הקיים מאלצת את הקהילה המדעית לחזור "קצת אחורה" ולבחון מחדש את ההנחות לגבי גורמי המחלה והאופן בו יש לטפל בה.

המהפכה הזו, על אף שהיא נובעת משערורייה מכוערת, עשויה להוות הזדמנות אמיתית לחוקרים. היא מעודדת אותם לאמץ כיווני מחקר חדשים, כמו התיאוריה האוטואימונית, ובכך לקדם סוף סוף את מציאת הטיפול האמיתי למחלת האלצהיימר, שיביא מזור למיליוני חולים ובני משפחותיהם ברחבי העולם.