אם יש לכם כאבי-גב או כאבי-צוואר חדשים, הפרעות בשינה, עייפות רגשית וגופנית, כאבי-ראש, תשישות לא-מובנת, עצבנות לא-ברורה, חוסר-אנרגיה לבצע משימות למרות שיש לכם זמן – אתם לא חולים. אתם חווים את תסמונת הממ"ד או המקלט.
במציאות הנוכחית שלנו, מציאות של אי-ודאות ביטחונית וכלכלית, כאשר הממ"ד או המקלט הופכים למקום מפלט הכרחי – עבור רבים מאיתנו השהות הממושכת בו יוצרת מכלול של תסמינים גופניים ונפשיים. אצל כל אחד ואחד מאיתנו מתבטא מצב-הדחק בצורה שונה. בניגוד לדימוי שמצב-דחק מתבטא בדריכות, במתח, בדופק מואץ ופחד מכל רעש, אצל לא מעט אנשים ישנה דווקא אדישות עד אפטיה, תחושת עצלות, חוסר מוטיבציה לעשות דברים ומשימות פשוטות גם כאשר יש מספיק זמן פנוי. החוויה שאנשים רבים חווים של חוסר-מוטיבציה ויוזמה, היא מנגנון מוכר שבו הגוף "מוריד הילוך" כתגובה ללחץ ועומס רגשי מתמשך.
גם התנאים הפיזיים תורמים את חלקם – שינה על מזרונים, התעוררויות רבות במהלך הלילה מרעש התרעה או אזעקה, תנוחת-שינה לא-נוחה על מזרון דק או כסא בממ"ד או במקלט, תזונה גרועה ולא בריאה על בסיס פחמימות וג'אנק-פוד, מחסור בתנועה ושהייה באזור עם אוורור מוגבל, עומס חושי, פגיעה בפרטיות ורעש מאנשים לא מוכרים שלפעמים נמצאים או ישנים ממש לידינו – כל אלה פוגעים בהתאוששות הגוף והרגעת הנפש. תנוחות השינה ואיכות השינה הגרועה גורמות לכאבי ראש, כאבי-שלד, שרירים ומפרקים, ולכך מתווסף המתח השרירי האופייני לסטרס שלא תמיד הוא מודע להכרה אך מופיע בשרירים.
דרכי ההתמודדות לא תמיד קלות, בעיקר בגלל חוסר המודעות לקשר שבין הממ"ד או המקלט למצב הרגשי הבלתי-יציב. שילוב של התעמלות ותנועות של הגוף במהלך היום, מתיחות קצרות, שינויי-תנוחה והפסקות יזומות ביחד עם שיפור תנאי-השינה ככל שניתן, גם באמצעים פשוטים כמו תמיכה לצוואר או שינוי מקום – כל אלה יכולים להקל משמעותית. ניסיון "לגנוב" שינה במהלך היום למי שיכול, אכילה מסודרת וחשיפה לאור יום כאשר מתאפשר, ורצוי לאור השמש כשהיא זורחת, מסייעים לאיזון המערכות הפנימיות ברמה הנפשית. ההכרה בכך שמדובר בתגובה נורמלית למצב לא נורמלי. היא צעד חשוב למודעות עצמית ולכך שנקבל את מצבנו בהבנה. פעולות מרגיעות, מוסיקה אהובה ושקטה, התרחקות מאקטואליה, תרגילי-הרפייה ונשימה מרגיעים, ואפילו שימוש בכדורי-שינה טבעיים צמחיים שניתן לקנות בבתי-טבע או בבתי-מרקחת עשויים לעזור בהתמודדות.
בסופו של דבר, תסמונת הממ"ד אינה חולשה ואינה מחלה, אלא עדות לכך שהגוף והנפש פועלים יחד בשיתוף-פעולה ובאחדות ושומרים עלינו גם בתנאים מאתגרים. מודעות שהתסמונת היא תגובה נורמלית של הדחק במציאות לא-צפויה יכולה להפוך את התחושה הגרועה שיש לחלקנו לקלה, מובנת וניתנת להכלה.
