פרופ' רפי קרסו נתן לאחרונה הרצאה בזום בפני חברי עמותה העוסקת בכאבי אגן כרוניים, ובהם תסמונת כאב השלפוחית (IC), לאחר שנבצר ממנו להגיע פיזית לכינוס. במרכז ההרצאה עמד הקשר העמוק בין גוף לנפש, ובפרט התפקיד שממלא כאב כמפגש המשמעותי ביותר בין השניים.
"כל מחלה, אם היא לא מחלה פסיכוסומטית, היא מחלה סומטופסיכית", אמר קרסו. כלומר, ברגע שאדם כואב לו הוא מרגיש רע, מדוכא, לא מסוגל לתפקד, וכל מיני מחשבות שליליות עולות בראשו. הגוף משפיע על הנפש בדיוק כפי שהנפש משפיעה על הגוף.
קרסו הסביר כי תסמונת כאב האגן (Pelvic Pain Syndrome) היא קבוצה רחבה מאוד של כאבים באזור האגן, הכוללת גם את תסמונת כאב השלפוחית, כאבים אצל גברים באזור האשכים והערווה, כאבים סביב פי הטבעת ולעיתים גם התפשטות לאזורים הקשורים באנדומטריוזיס. הסיבה לכך היא חפיפה בין מסלולי עצבים באגן הקטן, כך שגירוי במערכת אחת משפיע על כלל המערכות שבאותו אזור – תופעה המכונה "היפרלגזיה ויסצרלית".
לדבריו, אותו כאב פיזי בדיוק יכול להירגש בצורה שונה לגמרי בהתאם למצב הנפשי של האדם. מי שמרגיש, נפגע או מרגיש שפגעו בו, ירגיש את אותו כאב פיזי כחזק וכאוב יותר, בעוד מי שרגוע ומרוצה ירגיש אותו כאב בצורה מתונה יותר. מכאן גם הקשר לפיברומיאלגיה המרוכזת באגן הקטן, שיכולה להיות מוגבלת לחצי גוף או לאזור אחד בלבד.
קרסו תיאר גם את המסלול האופייני שבו נתקלים רבים מהסובלים מכאבי השלפוחית: האדם פונה לרופא, עובר ציסטוסקופיה, בדיקות וביופסיות, ולעיתים הכול חוזר תקין. הכאב ממשיך, והחרדה מתחזקת – עד שהיא מתפוגה לאט, לאט, לתחושת של חוסר אונים: האדם כבר לא מפחד, אבל גם לא מסוגל לתפקד כרגיל – לא יכול לשבת בשקט או לצאת לבלות מחשש שיצטרך לרוץ לשירותים. בשלב זה מצב החרדה מתחלף למצב של דיכאון: כאב חריף ואקוטי מלווה בדרך כלל בחרדה, וכאב כרוני מלווה בדיכאון.
מכאן נובעת גם ההיגיון הטיפולי: תרופות כמו מעכבי SSRI נגד דיכאון, או גבפנטין נגד אפילפסיה, משפיעות בחומרים כימיים במוח המשפיעים על מצב הרוח, ובכך מסייעות להפחית את עוצמת הכאב. לדברי קרסו, קיים בעצם "שער" לכאב שניתן לפתוח או לסגור באמצעות שלושה נוירוטרנסמיטורים עיקריים: סרוטונין, אנדומורפינים (מורפינים טבעיים של הגוף) וקנבינואידים, ולגוף יש קולטנים טבעיים לכל אחד מהם.
עם זאת, קרסו הדגיש שאין פתרון אחד המתאים לכולם, ושיש לדבר על רפואה מותאמת אישית. מה שמחמיר את המצב אצל אדם אחד לא בהכרח משפיע על אדם אחר: קפאין, אלכוהול, ירקות ממשפחת הסולניים, עגבניות, פרי הדר, מאכלים חמוצים או ממתיקים מלאכותיים – כל אלה עלולים להחמיר את המצב אצל חלק מהחולים ולא אצל אחרים, ולכן חשוב לאתר את הטיפול באופן אישי. לצד התרופות, ממליץ קרסו על פעילות גופנית שמעלה אנדורפינים חרף הכאב, ניורומודולציה באמצעות גירוי חשמלי, מדיטציה ומיינדפולנס, טיפול פסיכולוגי מסוג CBT, ופיזיותרפיה לרצפת האגן המתמקדת בהרפיית השרירים ולא בכיווץ שלהם.
במסרו המסכם של ההרצאה, פנה קרסו אל משתתפיו ואמר כי מותר לסבול – הסבל הוא חלק מהחיים, אך חשוב לנסות להפריד בין הכאב לבין הסבל: הסבל אינו עונש, אלא תגובה של האדם, וכל אדם ימצא בסופו את הדרך שלו להקל על הכאב ועל עצמו.
הרצאה זו ניתנה בזום לחברי העמותה העוסקת בקידום מודעות ותמיכה לסובלים מכאבי אגן כרוניים ותסמונת כאב השלפוחית, ופרופ' קרסו מבקש להודות לעמותה על היוזמה ועל ההזמנה.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
