בעוד שההשפעות הנפשיות של המצב הביטחוני והלחימה הממושכת מוכרות לכולנו, מחקר ישראלי חדש של המרכז הישראלי להתמקרויות ובריאות הנפש מפנה את הזרקור לתופעה מדאיגה לא פחות: השפעתו הישירה של השסע החברתי-פוליטי על בריאותנו הנפשית והפיזית. בראיון נוקב לינון מילס, ניתח פרופ' רפי קרסו את נתוני המחקר המצביעים על זינוק חד בנטייה להתמכרויות, ומציע פתרונות מעשיים להישרדות נפשית לקראת מערכת הבחירות הבאה.

"החברתי-פוליטי משפיע על כולנו, אבל אני לא חושב שאפשר להפריד בין החברתי-פוליטי לבין הדברים האחרים", הסביר פרופ' קרסו בפתח הראיון. הוא ציין כי אנו חיים בתקופה סוערת המשלבת מתח ביטחוני לצד קרע פנימי עמוק שנמשך כבר שנים – עוד מימי המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית – והדבר מחלחל אל תוך מערכות היחסים האישיות ביותר שלנו, בין חברים ובתוך המשפחה.

הסטרס הפוליטי והחברתי הזה מתורגם באופן ישיר לחרדה ודיכאון. "ברגע שאתה רואה טלוויזיה ואתה רואה חלק פוליטי ואתה מתחיל להתעצבן… או ברגע שאתה שומע איזה נאום… אז זה מגביר את הסיכון", מזהיר פרופ' קרסו. חוסר הוודאות והכעס המצטבר מובילים ישראלים רבים לחפש מזור בכל מה שמוריד חרדה ומעלה את רמות הדופמין במוח: אלכוהול, קנאביס, הימורים ותרופות מרשם. הנתונים בשטח מבהילים: נרשם זינוק של פי 1.5 בכמות האלכוהול הנצרכת, לצד עלייה של 14% עד 17% בצריכת תרופות שינה ונוגדי חרדה ודיכאון.

לקראת מערכת הבחירות הקרובה, שצפויה להעמיק עוד יותר את הכיתוב והקרע, נשאל פרופ' קרסו מהי עצתו לאלו שרוצים להישאר מעורבים ומעודכנים, אך מבקשים לשמור על שפיותם ובריאותם. "האפשרות הראשונה היא לברוח מהמציאות עד כמה שאתה יכול. כלומר אתה רואה חדשות, תסגור אותם. זה אגב מה שאני עושה", שיתף.

עבור מי שאינו מסוגל להתנתק לחלוטין, מציע פרופ' קרסו להחליף את מנגנוני הפיצוי ההרסניים בכלים בריאים ומאזנים: "במקום לברוח לאלכוהול או לסמים או להימורים – לעשות מדיטציה. ומדיטציה, לא חשוב באיזה שם… כל סוג של מדיטציה שתעשה בשילוב נשימות יכול להרגיע אותך, גם אם זה פעם ביום לדקות ספורות". לצד המדיטציה והנשימות, ממליץ פרופ' קרסו להקפיד על פעילות ספורטיבית קבועה ולהימנע מצריכה מופרזת של פחמימות, המהוות לעיתים קרובות מפלט אכילה רגשית במצבי לחץ. "אנחנו כרגע בסטרס וצריך לעשות משהו", סיכם פרופ' קרסו, "ונקווה שנעבור את התקופה הזאת גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה ביטחונית".

.