האם שעת הארוחה חשובה יותר מתוכנה? מחקר אמריקני חדש עקב אחר יותר מ-31 אלף מבוגרים ומצא קשר מפתיע בין השעות שבהן אנחנו אוכלים ארוחת בוקר וארוחת ערב לבין אורך החיים. פרופ' רפי קרסו התארח אצל ניב והציג את המספרים.
"הנקודה המרכזית של המחקר הזה היא שלא רק חשוב מה אתם אוכלים, אלא אולי אף יותר מזה – מתי אתם אוכלים", פותח פרופ' קרסו. המחקר, שפורסם בכתב העת European Journal of Clinical Nutrition, בחן 31,044 אמריקאים בני 40 ומעלה ועקב אחריהם לאורך שנים.
הממצאים לגבי ארוחת הבוקר היו חד-משמעיים: ככל שאדם אכל את ארוחת הבוקר מאוחר יותר, כך עלה הסיכון לתמותה. בהשוואה לאוכלים בשעות 7 עד 8 בבוקר, מי שאכלו בין 8 ל-10 הראו עלייה של כ-10% בסיכון; מי שאכלו בין 10 בבוקר לצהריים – עלייה של כ-19%; ומי שאכלו אחרי הצהריים – עלייה של עד 29%.
פרופ' קרסו מבהיר כי מדובר במחקר סטטיסטי: "זהו מעקב אחר אנשים לאורך זמן, מגיל 40 ועד למותם. בסטטיסטיקה הזאת נכללו גם מי שנפטרו ממחלות שהתפתחו במהלך השנים, וגם מי שמתו מסיבות אחרות. לכן חשוב לזכור שנמצא כאן קשר, לא בהכרח סיבה". עוד עלה מן המחקר כי אכילה מאוחרת נקשרה במיוחד לעלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם.
ומה לגבי ארוחת ערב? כאן התמונה מורכבת יותר. לפי המחקר, השעה האידאלית לארוחת ערב היא סביב 8 בערב. "גם אכילה מוקדמת מדי, הרבה לפני 8, וגם אכילה מאוחרת מאוד בלילה נקשרו לעלייה בסיכון", מסביר פרופ' קרסו. "ארוחה מאוחרת בלילה היא הגרועה מכולן – היא משבשת את כל השעון הביולוגי וההורמונלי. יש לכך גם הסבר פיזיולוגי: בבוקר, כשאנחנו קמים, מופרש קורטיזול ומערכת ההורמונים כולה נכנסת לפעולה".
לממצאים האלה יש משמעות מעניינת לגבי שיטות הצום לסירוגין הפופולריות. "חלק גדול משיטות הצום ממליצות לרכז את כל האכילה בחלון של שמונה שעות ולצום 12 שעות", אומר פרופ' קרסו, "אבל אנשים רבים מתחילים לאכול רק בשלוש אחר הצהריים ומסיימים ב-8 בערב – ולפי המחקר הזה, דווקא הדפוס הזה פחות טוב". המסקנה המעשית: לא לוותר על ארוחת הבוקר, לאכול אותה מוקדם ככל האפשר, ולהקדים את ארוחת הערב לסביבות 8 בערב.
ניתן לשלוח שאלה בעמוד זה. שאלות נבחרות ייענו על ידי פרופ' קרסו, והתשובה תתפרסם גם באתר זה.
